מתי מתחילה להתגבש זהות מינית
תהליך הגיבוש של הזהות המינית מתחיל כבר בשלבי הילדות המוקדמים ומתעצב ברובו עם סיום גיל ההתבגרות. תהליך זה מתקיים גם בצורה טבעית וגם דרך חקירה חופשית של המיניות המופיעה עם הגדילה וההתפתחות הנפשית של האדם. תהליך זה מושפע גם מהתרבות, מהמסרים החברתיים ומהמאפיינים המשפחתיים.
"זהות מינית" בנויה מהמרכיבים הבאים:
מין ביולוגי– המין הביולוגי נקבע בעת הפרייה של הביצית ומוביל להתפתחות של אחד משני המינים המוכרים: זכר או נקבה.
זהות מגדרית– לעומת המין הביולוגי אשר נקבע בצורה ברורה, זהות מגדרית היא התחושה הפנימית של גבריות ונשיות. הזהות המגדרית מתחילה להתפתח כבר בשלבי החיים המוקדמים ואינה תלויה במין הביולוגי ואינה ברורה ומוחלטת. חלק מהאנשים שנולדו ממין זכר מרגישים עצמם יותר כבעלי מאפיינים נשיים ולהיפך. בכלל, קיימים אנשים שמרגישים כי הזהות המינית אינה מתאימה לתבנית של "גבר" או "אישה".
התנהגות מגדרית– היא אוסף של התנהגויות המבטאות כלפי חוץ את תחושת הגבריות ו\או הנשיות. בחירות אלה נוגעות לסוג הלבוש שבוחרים ללבוש, העדפות בבחירת תחביבים ופעילויות, סגנון שפת גוף נוחה, בחירת קריירה ועוד.
נטייה מינית – נטייה מינית היא מושא האהבה ועוצמת המשיכה המינית אל מין מסוים.
מה מקובל? מה נורמלי?
עד לעשורים האחרונים היה מקובל לחשוב כי נטייה מינית שהתפתחה באופן "נורמלי" היא משיכה בין מגדר אחד לשני, כאשר גבר נמשך לאישה או להיפך. המשיכה לבני אותו המין, גבר לגבר, אישה לאישה, נתפסה בעבר כהפרעה שיש לטפל בה ושאינה מקובלת בחברה. גם כיום, ישנם אזורים חוקים האוסרים על ביטוי של המשיכה לבני אותו המין.
מה בעצם "נכנס" לארון
גם בעת הזאת, נראה שהתרבות החברתית בה אנו חיים, ממשיכה לקבוע מה נחשב לגברי או לנשי. כך למשל נראה מסרים העוברים לילדים בנים על החשיבות של כוח פיזי, כוח נפשי (גברים לא בוכים) לעומת מסרים העוברים לבנות כמו תחושת העדינות, הרכות, עידוד למשחק עם בובות שימוש בצבע הוורוד וכולי. קיימות חברות ומשפחות אשר עדיין שומרות על תפקידים מגדריים לגברים כגון יציאה לעבודה לעומת נשים המקבלות עידוד לשאת יותר אחראיות לניהול משק הבית ולגידול הילדים.
לכן, ללא לגיטימציה לגמישות וחופש בחירה בין התפקידים והמסרים המגדריים, נוצר עבור הילדים המתבגרים תחושה אמתית כי הרגשתם השונה בנוגע לזהותם המינית לא תתקבל בחום והבנה על ידי המשפחה והחברה. עבור ילדים וילדות אלו, קיים חשש גדול שאם יבטאו את זהותם המינית יעמדו מול דחיה חברתית ובדידות.
שמירת הזהות המינית בסוד
החיים תוך שמירה על סוד כל כך משמעותי, מרכזי ופועם בחיי הנפש אינו קל. למעשה, ההסתרה של הזהות המינית נעשית קשה ומתסכלת ככל שהזמן עובר. הצורך בביטוי עצמי מלא ומספק רגשית ומינית, כמו גם הקבלה והאישור חברתי חסר מאוד ובמצב זה הפנייה לטיפול יכולה לעזור להתמודד עם הקשיים ולהגיע לשינוי שרוצים.
מהו הגורם לנטייה המינית
האם הנטייה המינית נקבעת על ידי התורשה והגנים או שבעצם מושפעת מהסביבה בה גדלנו, החינוך שקיבלנו ואירועים משמעותיים לאורך חיינו. ההשערה הרווחת כיום היא שכל הגורמים משפיעים. השילוב בין הנטייה המינית המולדת והמפגש עם אירועי החיים השונים, התרבות החברתית והמשפחה, הם שיסללו את הייחודיות האישית של הנטייה המינית.
הגילוי המפתיע היה כבר בשנות ה50, עם מחקרו של קינסי (1953) שגילה כי דווקא מעט מאוד גברים ונשים הם בעלי נטייה מינית ברורה ומוחלטת אל המגדר השני (סטרייטים). למעשה, רוב האוכלוסייה דירגו את עצמם כבעלי נטייה מינית משולבת ובעלת עוצמות משתנות לשני המגדרים!